צ'רלי והשוקולדה בטעם תפוז מכאני

קודם תראו את הטריילר לסרט החדש "צ'ארלי והשוקולדה", אחר-כך תקראו.

 

 לינק לטריילר של הסרט

 

את "צ'ארלי והשוקולדה" בתור ילדה קטנה, מאוד מאוד מאוד אהבתי. אהבתי את הספר, ואהבתי את הסרט בכיכובו של ג'ין ווילדר. בדיעבד זה ספר אכזרי ואפל – והסרט כבר מיושן, ובצפייה חוזרת קצת מדשדש. היום ראיתי את הטריילר לסרט החדש שיצא לאקרנים בקיץ הבא עלינו לטובה. הבמאי הוא טים ברטון, ובתפקיד ווילי וונקה משחק ג'וני דפ, כך שהייתי צריכה לצפות למשהו כזה, ועדיין… בא לי לצעוק: כן, כן, כן! לא שממלכת השוקולד שמצטיירת בשניות החטופות של הטריילר היא בדיוק כמו שדמיינתי אותה בילדותי. להפך. היו לי דמיונות סכאריניים להבחיל. ממלכת השוקולד של טים ברטון היא לא סכארינית: היא מנוכרת, דוחה ומאיימת. וזה בהחלט קיים בספר, כך שלראות את זה בצורה כל-כך בוטה על המסך זאת חוויה מספקת שאין כמותה. הלוואי שהסרט יעמוד בציפיות שיצר אצלי הטריילר הזה, כי אם כן, אני ממש ממש ממש הולכת לאהוב את הסרט הזה.

ג'וני דפ מצטייר כבחירה מעולה לתפקיד ווילי וונקה. נכון, הוא מזכיר את הגיבור של "התפוז המכאני" יותר מאשר את הגמד הקופצני והחביב שרובנו אולי מדמיינים כשאומרים לנו "ווילי וונקה". אבל זה כל-כך נכון. ווילי וונקה חייב להיות כוכב. במקור הספר בכלל נקרא על שמו ולא על שם צ'ארלי, רק בהדפסות מאוחרות יותר נכנע רואלד דאל ללחצים לשנות את השם, כדי ליצור איזו אשלייה שצ'רלי הוא הגיבור הדיקנסי האמיתי של הסיפור. אבל וונקה הוא הגיבור המקורי והאמיתי: מיסתורי, קצת אפל, ספק משוגע כביכול לא מזיק, ספק סדיסט מכוון חתרני ומרושע. תקראו שוב ותיווכחו, הוא ממש לא דוד חביב. ג'וני דפ מתאים לו בול.

ולסיום, שוב אני מנסה לדמיין, איך היה נראה הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים" אילו ביים אותו טים ברטון, כפי שרצתה ג'ואן רולינג במקור? מן הסתם פחות מסחרי, אבל היה לזה פוטנציאל להיות סרט ממש מעולה. לא?

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על צ'רלי והשוקולדה בטעם תפוז מכאני

  1. גילעד הגיב:

    כל הסרטים שלו (באטמן, ביטלג'ויס, אדוארד ידי מספריים,הסיוט לפני חג המולד, סליפי הולו וכו' וכו') יצרו עולמות אפלים וקרירים, ומדהימים מבחינה ויזואלית. תוסיפי לזה את העובדה שדני אלפמן מלווה אותו בכל סרטיו מהצד המוזיקלי, ויש לך צמד שאת היצירה שלו אפשר בדרך כלל לסכם במילה "מכושפת".

    אני די בטוח שהעיבוד של ברטון להארי פוטר היה יוצא אפל ומדכא מדי עבור הקהל הצעיר.

  2. איילת הגיב:

    אבל זה כל הקסם, לא?

  3. גרי אפשטיין הגיב:

    אני לא מבין. את כותבת על וילה ווקנה או על הגמדים ושלגיה.
    אני לא מבין איך זה מתקשר?
    האם את לא אוהבת או אוהבת את תים ברטו?
    מה רע בסרט שהוא לילדים?
    בתור מישהי שכותבת את ממש מרושעת ואני לא אתן לילדים שלי לקרוא דברים שלך.
    איך אפשר לקרוא לילדים אפלים?
    איך את מעזה לומר שיש ניצוצות של אפלים בעיינים של ברטו?

  4. אורן הגיב:

    אני לא זוכר דבר מהספר (היה גם המשך לא?) חוצמזה שאהבתי אותו מואוד והוא היה כייפי.
    אפלה?!
    קראתי אותו בגיל שאפל היה בשבילי חדר לא מואר ולא רגש.
    אולי באמת צריך לקרוא שוב.

  5. אסתי הגיב:

    אויש, זה ממש לא זה. אני נשמתי את רולד דאהל כילדה,(פעם אפילו כתבתי לו מכתב והוא ענה לי) ולמרות שאני מסכימה איתך שבתור מבוגרת אני מוצאת את וילי וונקה קצת פחות חביב ממה שחשבתי – הג'וני דפ סטייל MTV ממש לא מוצא חן בעיני. לא יכלו לפחות לעשות לו זקנקן?

  6. אסתי הגיב:

    איזה יופי שהמלצת על אי הדולפינים. בדיוק עכשיו גמרתי לקרוא אותו בפעם החמישית – וחשבתי שרק אני מכירה אותו.

  7. סֵג-אַן הגיב:

    בחודש האחרון עבדתי בחנות ספרים שמתמקדת בספרי ילדים. עכשיו חשבתי, שאולי 'אריה בלילות', שהוא ספר שפשוט לא הבנתי למה הוא כל כך מפחיד וסוראליסטי (ודפוק, לטעמי).. מנסה להבנות על אוירה דומה איכשהו לוילי וונקה.
    הטריילר נראה אחלה. טים ברטון הוא יחיד במינו.

  8. איילת הגיב:

    כולם מגיבים פה כאילו הרסו להם איזו פנטזית ילדות. בעיני, ככל שהסרט יותר אפלוליכך הוא מרתק יותר. יכול להיות שזו הסיבה שבגינה העיבוד לקולנוע של "הסיפור שאינו נגמר" הוא כשלון חרוץ בעיני. אני זוכרת את עצמי בגיל 10 קוראת את המהדורה השלמה של מרי פופינס ולא מבינה איך דיסני בחרו את ג'ולי אנדרוס הסכרינית לתפקיד. רק היום, בשל חובותי הביתיות שמאלצות אותי לצפות בסרט שוב ושוב ושוב אני מגלה בה פנים אגוצנטריים ומתנשאים כיאה לדמות הספרותית שיצרה טראבס.

  9. oo הגיב:

    כולה סרט

  10. טלי הגיב:

    גם לי הפרומו הזה עשה חשק לסרט (וגם לשוקולד…) ואני מסכימה שאכן בווילי וונקה,ובספרים של דאהל בכלל יש משהו אכזרי ואפל ,בנוסף לקסם.
    וכנ"ל אצל טים ברטון-שידוך מבטיח…אני חלוקה עליך רק לגבי הכותרת של הרשומה-אמנם שוקולד תפוז אני מחבבת בהחלט,אבל תפוזים מכניים ממש ולחלוטין לא.
    ואגב,תודה!הגעתי הנה ממש במקרה כשאני אמורה לשקוד על לימודיי האקדמיים ונתקלתי גם בבלוג מעניין על ספרי ילדים,גם בפרומו מענג לסרט שאני מחכה לו,גם בתמונה של תינוקת מקסימה-מה עוד אפשר לבקש?…
    טוב,נו,אהבת אמת ושלום עלי אדמות.

  11. תום הגיב:

    ראיתי כמעט את כל הסרטים של ג'וני דפ וכל אחד יותר טוב מהשני…אני לא יכולה להשוות אף סרט כי כל אחד מיוחד בצורה שונה…
    אני לא ראיתי את הסרט אבל אני בטוחה שהוא מצוין גם בגלל שטים ברטון הוא הבמאי שם

  12. רותם הגיב:

    קודם כל,להירגע.זה ספר ילדים ולדעתי הוא לא היה אפל בכלל לאהיפך הוא כזה חמוד שמנסה להראות לילדים שלפעמים העשירים הם סתם סנובים,זה לדעתי ערך מאוד טוב.והסרט כזה צבעוני ונראה שמח אז מה אפל?! וגם יהיה לזה דיבוב לעברית אז כמה נורא זה יכול להיות?!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s