האיבוד לקולנוע

אין סוף לסקנדלים. אחרי שכריס וייץ אויב הציבור העז ברוב טיפשותו ועזות מצחו לפסול את התסריט הגאוני (מן הסתם) שכתב המחזאי הגאון והחתיך טום סטופארד כפרה עליו כעיבוד קולנועי לטרילוגיית "חומריו האפלים" האלמותית מאת פיליפ פולמן העילוי, הוא ממשיך לחטוא, ובראיון חושפני לאתר מעריצי פיליפ פולמן חושף שבכוונתו לסלק כל איזכור של דת מהסרט הזוועתי (כך מתברר) שהוא מתכוון להפיק. והתקשורת לא אחרה להגיב, כאן, כאן, כאן, ואפילו כאן.
 
אל תבינו אותי לא נכון. וייץ ביים כמה מהסרטים המיותרים יותר שראיתי. טום סטופרד ופיליפ פולמן הם מושאי הערצה שלי, מאז נחשפתי לראשונה ליצירותיהם. אין לי מושג איך מנתקים את הדת  מ"חומריו האפלים" – איך מנתקים את הדת מממשלת ישראל? הרי זה הכוח המניע, התירוץ, המהות, ובו זמנית האויב הכי גדול. גם אני נוטה לפרש שוייץ מצעיד כעת את הגרסה הקולנועית ל"חומריו האפלים" הישר אל מחוזות הקקה. פשוט חשבתי על הסיטואציה, ופתאום דמיינתי את כולנו, מקפצים לנו בזעם כעדת יבחושים עצבניים, מתלהמים ומאיימים ואחידים בכעסנו. על מה ההתרגשות? אם לא היה מקלקל כך, היה מקלקל אחרת. כך או כך היה על מה לכעוס. והרי אנחנו משחקים לידי המכבש ההוליוודי, אנחנו הקוראים הנאמנים והצופים בפוטנציה, כשאנו כועסים, רוטנים, מפרסמים פרסומים נזעמים באינטרנט, ומייצרים את באזזז היבחושי שלנו: כמה שיותר באז כדי שכמה שיותר אנשים ילכו לראות את המוצר המוגמר ולמצוא הצדקה לעצבנות שלהם.
 
נראה אתכם עושים עבודה יותר טובה מוייץ. נדמה לכם שאילו הייתם אתם בנעליו, לא היה מופעל עליכם לחץ מגבוה להפיק סרט שלא יעצבן את הדתיים? לא הייתם נאלצים לעמוד במגבלות תקציב וזמן? הייתם מצליחים לכווץ עלילה של שלושה ספרים עבי-כרס ומורכבים לסרט בן שעה וחצי בלי לפגוע במהותה ובלי לגרוע מעומקה ומעושרה? תוך כדי משא ומתן מייגע ובלתי-פוסק עם פרימה-דונות על כל צד ושעל ודרג, שלכל אחת מהן יש דעה וכוח השפעה כלשהו? ובסוף גם לצאת ברווח? להפיק סרט טוב מיצירה ספרותית גדולה ו/או אהובה זאת בעליל משימה בלתי אפשרית. וגם כשקורה הנס ומישהו כביכול מצליח במשימה, לעולם תחרוג היצירה הקולנועית מגבולות היצירה הספרותית, לעולם תעמוד כיצירת אומנות בזכות עצמה, ויימצאו פערים והבדלים בינה לבין המקור הספרותי.
 
ובכלל לא ברור שאנחנו, מעריצי הספרים, צריכים לייחל לסרט טוב שכזה. סרט טוב שנעשה לפי מקור ספרותי, עלול דווקא לפגוע ביוקרה של המקור, ובייחוד שלו. אני לא יודעת כמה פעמים אמרו לי ש"הקוסם מארץ עוץ" זה ספר שהיה נשכח אלמלא הסרט (היפותזה שאני דוחה מכל וכל, אבל לכי תוכיחי דברים היפותטיים) ושהסרט מוצלח יותר מהספר (כאילו בכלל ניתן לערוך השוואות כאלה, כאילו הסרט היה קיים ללא הספר). למען האמת, הסרט אפילו לא חייב להיות טוב, די שהוא יהיה מצליח: אני לא יודעת כמה אנשים כבר אמרו לי שהם לא קוראים את "הארי פוטר", כי משהו כזה פופולארי לא יכול להיות טוב, וכי הפרצוף של ההארי פוטר הזה כבר יצא להם מכל החורים. והכי גרוע זה סרט שהוא גם לא טוב וגם לא מצליח, כמו "אחוזת אהבה", שהרס לנצח את הסיכוי שהספר I Capture the Castle המקסים מאת דודי סמית' אי-פעם יתורגם לעברית. אבל אם כבר בדודי סמית' עסקינן, מי זאת בכלל? מי שמע עליה? ומי היה יודע עליה דבר היום, אלמלא כתבה גם ספר אחר שעובד לסרט, "מאה ואחת דלמטים" שמו (או "על כלבים וגנבים")?
 
סרטים מגיעים לקהלים רחבים הרבה יותר מאשר ספרים, ומביאים לסופר פרסום שהספר לבדו לא היה משיג; וסרטים מזניקים מכירות של ספרים, ומספקים לסופר הכנסות שהספר לבדו לא היה מכניס. המדיום הויזואלי הוא מיידי יותר, ונגיש יותר, וקל יותר לעיכול מאשר המדיום הכתוב. זכור לי אדם אחד שהזדמן פעם לפורום מד"ב שבו השתתפתי: אחרי צפייה בסרטי "שר הטבעות", התחשק לו לקרוא את הספרים, אבל הוא התאכזב מהשפה הגבוה, הקצב האיטי, והקושי הכללי שבקריאה. "אולי מישהו צריך 'לתרגם' את הספרים האלה לשפה פשוטה יותר, שפה שכל אחד יכול לקלוט ולהבין?" הוא הציע בפורום. "אבל מישהו כבר עשה את זה," עניתי לו. "פיטר ג'קסון".
 
בקיצור: אנחנו לא רוצים שיפיקו מהספרים שאהבנו סרטים גרועים ומצליחים, כי אז כולם יכירו רק את הגרסה הגרועה, ויזלזלו בספרים. אבל אנחנו לא רוצים שיפיקו סרטים טובים ומצליחים, כי אז כולם יכירו רק את הסרטים, ויזלזלו בספרים. ואנחנו לא רוצים שיפיקו סרטים טובים גם אם הם לא מצליחים, כי הם יקַבעו לנו בראש את הדמויות והנופים, ולעולם לא נהיה חופשיים כבעבר לדמיין אותם ולשנות אותם בדמיוננו. ובטח שאנחנו לא רוצים שיפיקו סרטים גרועים ולא מצליחים, כי מה הטעם? אז מה בכל זאת אנחנו רוצים?
 
כמה שמחתי כשגיליתי שאחד הספרים האהובים עלי, Howls Moving Castle, מאת הסופרת האהובה עלי בכל הזמנים, דיאנה וין-ג'ונס, עומד להי
ת מועבד לסרט. ובאותם ימים עוד לא ידעתי כלום על הבמאי של אותו סרט, האיאו מיאזאקי – אחרת ודאי הייתי שמחה כפליים. מגיע לוין-ג'ונס לראות שכר בעמלה. מגיע גם מגיע שיכירו בגאוניותה. אך כשהחלו לטפטף אלי התמונות הראשונות של חובבי אנימה מחופשים לדמויותיה, והקישורים הראשונים לפן-פיקים חדשים לפי ספריה, התחלתי לתהות: האם זה השכר וזאת ההכרה להם ייחלתי בשמה?
 
עם או בלי עיבוד לקולנוע, ההצלחה היא חרב פיפיות. עם או בלי עיבוד לקולנוע, קיים הקונפליקט של הקוראים המעריצים, לשתף את העולם בתגלית המופלאה שלהם, או לשמור אותה לעצמם, שלא תתקלקל. אל לנו לשפוט את היצירה הקולנועית לאור היצירה הספרותית. אי אפשר וגם לא רצוי להגיע לנאמנות מלאה לספרים, אי אפשר וגם לא רצוי להשתמש בקולנוע אך ורק ככלי לקידום הספרים. ספרים גדולים ימשיכו להיות גדולים גם אם יעובדו לסרטים גרועים, והמכלול של היצירה שנבראה – הספר על כל עיבודיו, הסרט על כל מוצריו, קהילת החובבים ופעילויותיה, השתקפות היצירה בקאנון, המיתוסים שנספגים אל החברה הרחבה, כולם גם יחד – כל זה משתנה ללא הרף, ואינו בשליטתו של אף סופר, קולנוען, יחצ"ן או מעריץ בודד.
 
אז כן, אולי הסרט "חומריו האפלים" הולך להיות קקה, אולי נלך לראות אותו ונקלל כל רגע, אולי אפילו לא נלך לראות אותו מרוב שיהיה גרוע. כל זה לא משנה. הזירה האמיתית של אוהבי הספרים איננה הקולנוע. אנחנו נמשיך להמליץ, לכתוב, להתדיין, לשחק ולחלום על הספרים האלה, והם לא ישכחו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הרהורים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על האיבוד לקולנוע

  1. אורי ברוכין הגיב:

    הסוג הכי רע של עיבודים הם אלה שגורמים לאנשים לא לקרוא את הספר ולהפסיד יצירת מופת, אבל לחשוב שהסרט הוא תחליף.

    פיטר פן והסיפור שאינו נגמר הם דוגמאות טובות.

  2. באנדר הגיב:

    החלק השלישי (משקפת הענבר) לשפתנו?
    אני תקוע בגירסאת המקור כבר חודש.

  3. herenot הגיב:

    איך יעבדו את סוף העולם לסרט?

    http://hitchhikers.movies.go.com/main.html

    ואיך זה יצא?

  4. גילי הגיב:

    כבר תורגם ונמסר לעריכה, תיאורטית אמור לצאת אוטוטו אבל אני לא מקור מוסמך לעניין. שווה לבדוק מדי פעם באתר הישראלי ל"חומריו האפלים":
    http://www.HDM.co.il
    (כרגע ממש נראה שהוא לא תקין, אבל הייתי בו והוא מקסים(

    ותודה להירנוט, כן כבר שמתי עין על זה. כמוכן לעוד כמה עיבודים בצנרת: מיני-סדרה לפי ספרי "הקוסם מארץ ים" (לפי השמועות זה די זוועה), סרט חדש לפי "האריה המכשפה וארון הבגדים", סרט חדש לפי "צ'ארלי והשוקולדה"…

  5. random הגיב:

    היא ביטאה את דעתה (הלא מחמיאה) על יוצרי הסדרה באתר שלה לפני כמה זמן. אני לא מוצא את הקישור כרגע, אבל כנראה שזה אכן מסתמן כעוד שחיטה לא כשרה שצפויה לנו.

  6. היי יעל,
    את יכולה להסיר את דאגותיך, כריס וויץ פרש רשמית מעשיית הסרט🙂 נקווה שהבמאי הבא יהיה עם רשימת סרטים איכותיים יותר מסרטיו של וייץ (אמריקן פאי..) וגם שלא יעז לחשוב להוריד קטעי דת מהתסריט.

    אגב, הוא לא התכוון להוריד לגמרי את קטעי הדת, אלא קטעים קיצוניים ביותר (כמו מות אלוהים) אבל גם זה חיתוך אחד יותר מדי. מקווה שעזרתי

    אגב, HDM.co.il חוזר לעבוד כמו פעם🙂

  7. גילי הגיב:

    מצויינת כפי שניתן לצפות מפולמן (ותודה לדידי חנוך שפרסם את הלינק בבלוג שלו):

    http://www.philip-pullman.com/pages/content/index.asp?PageID=102

    רציתי לקרוא גם את התגובה המלאה של אורסולה לה גווין לעיבוד ספריה לטלויזיה, אבל נראה לי שכבר הסירו את זה מהרשת (היא לא היתה מבסוטה, בלשון ההמעטה). אם מישהו בכל זאת מכיר לינק שעובד, אשמח אם תפרסמו אותו כאן.

    אהוד, אני גילי, לא יעל! אם כי את הבלבול ביננו אני לוקחת כמחמאה.

  8. דותן דימט הגיב:

    http://www.slate.com/Default.aspx?id=2111107
    ראיתי קישור לתגובה פחות-ערוכה שלה, אבל הדברים די דומים.
    בעקרון, היא זועמת יותר על הלבנת הדמויות הלא-ארופאיות בעליל שלה יותר מאשר על ביחבוש העלילה.

  9. היי גילי!
    מצטער שהבתבלתי, משום חשבתי שאת יעל (סלע שפירו).. בטח בגלל שדיברת על חומריו האפלים, ונתת פה כתובת לאתר (תודה!).

    מתרגשת לקראת הארי פוטר השישי :)?

    נ.ב,

    גילי, קיבלת את המייל האחרון שלי?

    תודה,
    אהוד

  10. נגה. הגיב:

    איך אפשר להוציא את הדת מחומריו האפלים? זה כמו הארי פוטר בלי הוגוורטס.

    מה הרעיון של הסרט, אם כך? ילדה שהולכת לטיול ומגלה שיש הרבה עולמות?

    בכלל הקולנוע נוטה להרוס. אני קבעתי לעצמי כלל, שאני לא רואה סרט שנכתב לפי ספר, כל עוד אני לא קוראת את הספר. את הסרט "מלחמת העולמות" לא ראיתי, אבל שמעתי עליו כמובן – וכשראיתי את הספר בחנות הוא לכד את עיני. אני בספק אם הייתי מבחינה בו לולא הייתי שומעת כבר את השם.

    כעיקרון, אני נגד עיבוד של ספרים לסרטים וזהו. ב"הסיפור שאינו נגמר" הורידו חצי מהספר בעיבוד הקולנועי. אני חושבת שהכותרת שרשמת, "האיבוד לקולנוע", מדוייק להפליא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s